הדרכה הורית – מושגי מפתח בהתפתחות ילדים
| מחקרים חדשים מציעים כי המודל המסורתי של הגנטיקה וההשפעות הסביבתיות כגורמי ההשפעה העיקריים בהתפתחות ילדים צריך לשים דגש רב יותר על חשיבות ההדרכה ההורית. "הדבר החדש" בתיאורית התפתחות הילד סובר כי ההתפתחות הסופית של הילד עשויה להיקבע בחלקה הנכבד באמצעות ההחלטות היום-יומיות שעושים ההורים שמלווים את הילד בגדילתו. |  |
תוכן הענינים
מבוא
מודל זה נותן אור חדש בויכוח על השפעות הגנטיות על התפתחות הילד לעומת ההשפעות הסביבתיות על התפתחות הילד. על פי מודל זה ההורים לוקחים בחשבון את האספקט הגנטי כשהם יוצרים את ההשפעה הסביבתית הרצויה על ילדם.
הדרכה הורית היא המפתח
רוב החוקרים מתחום התפתחות הילד התעלמו עד כה מחשיבות ההדרכה ההורית. על פי מודל ההדרכה ההורית, הורים אפקטיביים מתבוננים, מזהים ומעריכים את המאפיינים הגנטיים האינדיבידואליים של ילדם ובהתאם לכך שמים דגש על החוזקות שלהם. ההורים משמשים למעשי כארכיטקטים או כגורם המנהל את התפתחות ילדם וזאת באמצעות הדרכה הורית. לחלק מההורים יש מטרות מאוד ברורות, לדוגמה: הם רוצים שילדם יהיה ספורטאי או יחתור לקריירה מאוד מסוימת. לחלק אחר מההורים יש מטרות כלליות יותר, כמו רצון שהילד שלהם לא יהפוך לפושע. המשותף לכל המטרות הוא שהן כולן חיוביות. בשנים האחרונות הורים רבים מבינים את תפקיד המפתח שיש להם בהתפתחות הילדים שלהם וחלקם אף פונה לגורמים מקצועיים שיעניקו להם הדרכת הורים. כלומר לגורם מקצועי שידריך אותם כיצד הם כהורים צריכים ויכולים להדריך בעצמם את ילדיהם למסלולי התפתחות חיוביים ורצויים.
בעשורים שחלפו, המחקר המדעי חקר היבטים רבים של הורות. עם זאת, מחקרים אלו היו חד מימדיים וקלים יותר לכימות מאשר "הדרכה הורית". דוגמאות לכך כוללות את הדרך בה הורים שולטים בהתנהגות ילדיהם, מענישים את ילדיהם או לחלופין מעניקים להם חום ואהבה. רק בעשור האחרון חוקרים חקרו את תפקיד ההורים בקידום או בעיכוב ההתקדמות של ילדם כלפי מסלול ספציפי של התפתחות. לא מדובר במערכת התנהגויות שקל להתבונן בה או לכמת אותה הואיל והיא מורכבת יותר בכך שהיא קשורה למטרות שלהורים יש עבור ילדם. כמו כן, היא רב מימדית. לא מדובר בהתנהגות אחידה ופשוטה שניתן בקלות למדוד. למעשה, קושי מתודולוגי זה גרם לכך שהנושא לא נחקר (עד לא מזמן). כמו כן, אוריינטציה מוקדמת של החוקר והטיות מסוימות גרמו להזנחה של הנושא. עם זאת, הגיעה העת להבין את ההשפעה של הדרכה הורית.
בימים אלו, פרוצדורות סטטיסטיות מתוחכמות מאפשרות לקיים טכניקות מחקר חדשות כגון מודלינג של עקומת גדילה (Growth-curve modeling) וניתוח מסלול התפתחות מבוסס קבוצה (Group-based trajectory analysis). חוקרים אחרים בתחום התפתחות הילד חוקרים את האינטראקציות בין מסלולי ההתפתחות של ההורים והילדים (Interaction between child and parent trajectories).
מסלולי ההתפתחות
במסגרת תפיסתית זאת, התיאוריה מעריכה כי ההורים מדריכים את ההתפתחות של ילדיהם בארבע דרכים מורכבות ודינמיות:
- הורים מתניעים מסלולי התפתחות, לעיתים הם מנסים לנווט את הילד שלהם לנתיב התפתחות מועדף המבוסס על ההעדפות ההוריות שלהם או על בסיס מאפייניו ויכולותיו של הילד, לדוגמה: רישום הילד שלהם לחוג מסוים, חשיפה של הילד לאנשים ולמקומות ואימון הילד באמצעות שיעורים פרטיים וכד'.
- הורים אף תומכים בהתקדמות ילדם במסלולים השונים באמצעות עידוד ופרגון ובאמצעות הענקה של עזרה חומרית, כגון: ספרים, ציוד או אימון וכמו כן ע"י הקצאת זמן לתרגול ולהשתתפות בפעילויות מסוימות.
- הורים מתווכים מסלולי התפתחות אשר משפיעים על הדרך בה הילד שלהם תופס ומבין את מסלול ההתפתחות שלו והם מסייעים לילדם לנווט את הדרך במהלך המסלולים ההתפתחותיים ע"י הכנת הילד להתמודדות עם בעיות אפשריות.
- הורים מגיבים למסלולי התפתחות שהילד שלהם יזם בעצמו.
מסלולי ההתפתחות הם הדמיות מועילות לצורך חשיבה על התפתחות הואיל וכל אחד יכול לדמיים מושגים כגון: "מעקפים", "מחסומי דרכים", ו-"נתיבי יציאה". מעקפים הם למעשה אירועי מעבר שעשויים ליצור מסלול חדש במקום המסלול הקודם, לדוגמא: גירושין של ההורים. מחסומי דרכים הם למעשה אירועים או התנהגויות שסוגרים לחלוטין את המסלול ההתפתחותי המסוים, לדוגמא: הריון בגיל נעורים, אשר יכול לחסום מסלול לימודי מתוכנן. נתיבי יציאה הם למעשה דרכי יציאה ממסלולי התפתחות חיוביים, לדוגמה: שימוש בסמים, הצטרפות לכנופיה או להיות קורבן לבריונות.
קיימות דרכים נוספות בהן הורים משפיעים על התקדמות ילדיהם במסלול ההתפתחות, לדוגמה: מתן דוגמה אישית להתנהגויות רצויות או שינוי מהירות ההתפתחות ע"י שליטה בסוג ובמספר ההתנסויות. חלק מהדרכים בהן ילדים מגיבים למסלולי ההתפתחות כוללים קבלה, ביצוע משא ומתן, התנגדות או דחיה שלהם. חלק מהגורמים שגם כן עשויים להשפיע על מסלולי ההתפתחות כוללים את התרבות המשפחתית, ההכנסה, המשאבים המשפחתיים ואיכות הקשר בין ההורים לילדם.
מודל זה של הורות עוזר להדגיש כי הורות אפקטיבית מערבת הדרכת ילדים בדרך בה ניתן להבטיח שהילדים יתפתחו במסלולי התפתחות חיוביים. כאמור, על מנת להבטיח זאת, ייתכן וחלק מההורים יזדקקו לעזרה חיצונית של הדרכת הורים על ידי גורמי מקצוע.