יוצאים לטיול בחו"ל? כמה רגעים לפני שאורזים...

המטיילים הישראליים חשופים בביקורם במדינות מתפתחות לחיידקים וטפילים שונים, שבהם מעולם לא פגשו, ולכן המערכת החיסונית שלהם, בשונה משל המקומיים, לא ערוכה להתמודד עם הרעות החולות. בקיצור- מה שמותר להם לא בהכרח מותר לכם. במאמר זה, ריכזנו עבורכם את כל הידע הרלוונטי, כדי שתטיילו, תתפעלו, תיהנו, והכי חשוב- תחזרו הביתה בריאים ושלמים.

יוצאים לטיול בחו"ל? כמה רגעים לפני שאורזים...
המאמר באדיבות המרכז הרפואי תל אביב  


תוכן הענינים

מבוא

טיולים ליעדים מרוחקים ואקזוטיים כבר מזמן אינם נחלתם הבלעדית של תרמילאים אחרי צבא. עם התפתחותו של הכפר הגלובלי, קבוצות אוכלוסיה שבעבר לא התאימו לפרופיל המטייל, נוהרות בחדווה (באופן מאורגן או עצמאי) לכבוש את המזרח הרחוק, את הפסגות בדרום אמריקה, את מרחבי הספארי באפריקה ואת חופי תאילנד. לקבוצות אלו יש להוסיף גם את אנשי העסקים, שחוצים יבשות ואוקיינוסים. לרוב התרמילאים ידוע כי חלק בלתי נפרד מההכנות לטיול הגודל כוללות גם קבלת חיסונים מתאימים, בהתאם לארצות היעד ולמסלול הטיול. מעטים יודעים, שגם בני 50 שנוסעים לנפוש בקוסמוי לשבועיים, צריכים ואף מחויבים להתחסן בהתאם.

על פי הנחיות משרד הבריאות המבוססות על הנחיות ארגון הבריאות העולמי, על כל הנוסעים למדינות מתפתחות, גם אם הנסיעה היא קצרה או למטרת עסקים בלבד, לקבל יעוץ טרם הנסיעה, על מנת להתחסן וליטול טיפול תרופתי למניעת מלריה במידת הצורך. רצוי להתחיל בהכנות כחודשיים לפני הנסיעה, שכן קיימים חיסונים הניתנים במספר זריקות במרווחים ביניהן.

על המטיילים המערביים להיזהר כפליים, משום שהם חשופים בביקורם במדינות מתפתחות לחיידקים וטפילים שונים, שבהם מעולם לא פגשו, ולכן המערכת החיסונית שלהם, בשונה משל המקומיים, לא ערוכה להתמודד עם הרעות החולות. בקיצור- מה שמותר להם לא בהכרח מותר לכם. ריכזנו עבורכם את כל הידע הרלוונטי, כדי שתטיילו, תתפעלו, תיהנו, והכי חשוב- תחזרו הביתה בריאים ושלמים.

מחלות העוברות במזון ובמים נגועים

"שלשול הנוסע" (Traveler's diarrhea) , אשר נגרם כתוצאה מצריכת מזון ו/או מים מזוהמים, תוקף עד 60% מהמטיילים הנוסעים למדינות מתפתחות. למרות שלרוב לא מדובר במחלה מסכנת חיים, הרי שהתרחשותה בהכרח פוגמת בהנאה מהטיול, וחבל. המחלה נמשכת בממוצע 3-4 ימים אך עלולה להמשך יותר. רוב המקרים נגרמים ע"י חיידקים ומיעוטם ע"י טפילי מעיים שונים, שמצויים במזון ובמים. המחלה תוקפת באופן פתאומי ומתבטאת במספר רב (מעל 3 ביום) של שלשולים מימיים, לעיתים עם דם או ריר. שלשול שנגרם ע"י טפילים יכול להמשך שבועות ואף יותר, מתפתח לרוב באיטיות ומחמיר בהדרגה.

במידה ותקפידו על רחיצת ידיים במים וסבון לעיתים קרובות, במיוחד לפני אכילה ואחרי הביקור בשירותים, סביר להניח שתצמצמו את סיכויי ההידבקות במחלה, או לפחות תמזערו את נזקיה. למה הכוונה? באזורים בהם רמת התברואה נמוכה, יש להתייחס תמיד בחשדנות לאיכות המים, גם אם אנשי המקום יטענו שהמים נקיים. יש להימנע משתיית מי ברז ומשמוש בקוביות קרח כיוון שאלה עשויות בדרך כלל ממי ברז. באזור בו המים "חשודים" יש להימנע משמוש בכלי שתייה (ספלים, כוסות) העלולים להיות מזוהמים גם הם. מים שאינם בטוחים לשתיה, אינם ראויים גם לשמש לצחצוח שיניים ולשטיפת הפה והידיים!

מומלץ ביותר לשתות משקאות הסגורים בפחיות. ניתן לשתות מים מינרלים אולם יש לשם לב שהבקבוק חתום ולא נפתח בעבר. במידה ואין נגישות למים מינרלים, ניתן לחטא מים ע"י הרתחתם או דרך חיטוי כימי ע"י תמיסת או כדורי יוד. טבליות כלור פחות יעילות ולכן אינן מומלצות.

באשר למזון- מומלץ להימנע מאכילה בדוכני מזון ברחוב או בשווקים וזאת גם אם התושבים המקומיים אוכלים שם. שוב, זיכרו שהמקומיים נחשפו בעברם למזהמים רבים, ולכן הם מחוסנים, לעומתכם, שלא נחשפתם ועלולים לחלות. עדיף לאכול ירקות ופירות טריים בעלי קליפה עבה שקל לקלפה. אם לא ניתן לקלף או לבשל, יש לשטוף היטב במים נקיים (מים מינרלים או מים שעברו חיטוי) ובסבון. מומלץ לאכול ירקות מבושלים סמוך למועד הבישול. ניתן לאכול בשר רק לאחר שבושל כהלכה, משמע להימנע מאכילת סושי או בשר בדרגת בישול חלקית (rare, medium).

גם מוצרי חלב שהוכנו מחלב לא מפוסטר עלולים להכיל חיידק הגורם למחלת הברוצלה, ולכן יש להקפיד על שתיית חלב שעבר פיסטור, לרוב כזה הנרכש בחנויות מסודרות ולא בחוות מרוחקות.

יש גם להיזהר מביצים מבושלות חלקית, שכן אפשר להידבק מהן בחיידק הסלמונלה.

מה לגבי יתושים?

מלריה, קדחת צהובה, קדחת דנגי (Dengue), דלקת מח יפנית (Japanese encephalitis) הינן רק דוגמאות למחלות שעוברות בעקיצות יתושים. היתושים נפוצים בסביבות מקווי מים, באזורים הנמוכים מ- 2000 מ'. חלקם, כמו היתושים המעבירים את הווירוס הגורם למחלת דנגי, עוקצים בשעות היום, בעוד היתושים שגורמים למלריה עוקצים בשעות הערב והלילה.

מלריה

זה הזמן להזכיר למטיילים, שאין להסתמך על סיפורים של חברים שלא נטלו תרופות נגד מלריה ולא חלו, או לסירוגין כן נטלו כדורים ומצאו את עצמם מקריחים. אלו אגדות אורבניות, ולראייה, סיפורו של צעיר שעבד שנים רבות בניגריה והחליט לא להתחסן. יום לאחר שחזר מנסיעתו האחרונה החל סובל מחום גבוה, כאבי ראש עזים, בחילות והקאות. בחדר מיון אובחנה הפרעה בתפקודי הכליות, ירידה חדה בכמות תאי הדם האדומים והפרעות בקרישת הדם. הוא אובחן כסובל ממלריה ואושפז לקבלת טיפול ביחידה לטיפול נמרץ, ושוחרר רק לאחר שבועיים, וזאת להמשך שיקום בביתו.

אין לזלזל במחלת המלריה, שגורמת למעל 2 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. המחלה נגרמת ע"י טפילי מלריה המועברים בעזרת יתושי האנופלס מאדם חולה לאדם בריא, דרך עקיצות. יתושי האנופלס חיים באזורים הנמוכים מ- 2000 מטר ועוקצים בעיקר בשעות החשיכה. המחלה מתבטאת בחום גבוה, צמרמורת והרגשה כללית רעה ובמקרים קשים עלולה לגרום לפגיעה מוחית, כילייתית וריאתית. אין חיסון כנגד מחלת המלריה, אך ניתן למנוע אותה ע"י שימוש באמצעים למניעת עקיצת יתושים ובתרופות, כשמטרת הטיפול התרופתי הינה למנוע את הופעת המחלה או להקל על הסימנים שלה. קיימים מספר תכשירים היעילים במניעת המחלה, ובנטילה מסודרת הם מקנים הגנה של 90%-95% מפני כל סוגי המלריה. במידה ותחליטו שלא ליטול טיפול מונע ובמהלך שהותכם באזור נגוע במלריה יופיעו סימני מלריה (חום גבוה, צמרמורת) מומלץ לפנות מייד לייעוץ רפואי. אם אין במקום טיפול רפואי זמין, יש ליצור קשר טלפוני עם גורם רפואי ובהתאם להמלצתו ליטול טיפול תרופתי לטיפול במלריה.

הסיכון הגבוה ביותר להדבקות במלריה הינו באפריקה. מתוארים מקרים של מטיילים שנחתו לחניית ביניים באפריקה למספר שעות בלבד ונדבקו במחלה. במדינות דרום אמריקה עיקר הסכנה להדבקה קיים באזורי האמזונס, אזורים רטובים, נמוכים ושורצי יתושים. במדינות מרכז אמריקה ובדרום מזרח אסיה קיימים מקומות רבים הנגועים במחלה. לאחרונה, בגואה שבהודו דווחו מספר מיקרי מלריה שנגרמו ע"י סוג הטפיל הגורם למחלה הקשה והמסוכנת.

קדחת דנגי

קדחת דנגי Dengue נגרמת ע"י נגיף העובר בעקיצת יתושים הפעילים בעיקר בשעות הזריחה והשקיעה. המחלה שכיחה מאוד בכל המדינות המתפתחות וקיימות התפרצויות באזורים שונים בעולם במהלך כל ימות השנה. המחלה גורמת לחום, כאב שרירים קשה וכאב ראש. לא קיים חיסון נגד המחלה ולכן מניעתה מבוססת על מריחת תכשירים דוחי יתושים. אם חלית בקדחת דנגי חשוב להציג את המסמכים הרפואיים לרופא המטפל לאחר חזרתך ארצה.

מחלת הצ'יקונגוניה

מחלת הצ'יקונגוניה Chikungunya נגרמת על ידי וירוס העובר בעקיצת יתושים. המחלה מאופיינת בחום גבוה, צמרמורת,כאבי פרקים קשים ופריחה. המחלה התפרצה לראשונה בשנת 2005 במספר איים באוקיאנוס ההודי (איי סייישל, מאורציוס) ובהמשך, עם דעיכת ההתפרצות באזורים אלו, דווחו מאות אלפי מקרי מחלה בהודו ולאחרונה גם בסרי לנקה. המחלה נמשכת כשבוע, אולם כאבי הפרקים יכולים להמשך גם חודשים.

מחלות רבות נוספות עלולות לעבור בעקיצת יתושים לכן מומלץ להימנע מעקיצת יתושים, על ידי מריחת תכשירים דוחי יתושים במהלך כל שעות היום והלילה, שימוש בבגדים ארוכים, נעלים סגורות ולהקפיד על כילה מעל המיטה או לישון בחדר עם חלונות/רשתות סגורים.

להרגיש על הגובה- על מחלת הגבהים

לא רק בטיולי אתגר קלאסיים הכוללים טיפוס הרים ניתן לחלות במחלת הגבהים (AMS). יעדים פופולאריים בקרב מטיילים רבים, דוגמת קוסקו בפרו, לאסה בטיבט, ולה פז בבוליביה מחייבים שהייה במקומות גבוהים (כ- 3750 מטר). מחלת גבהים תופיע בכ 50% מהמטפסים לגובה מעל 3000מ', והיא עשויה להתבטא בדרגות שונות- כאב ראש קל שיכול להתקדם לבלתי נסבל, חוסר תאבון, בחילה והקאה וחולשה. במקרים קיצוניים יתכן בלבול והפרעה בשיווי משקל הנובעים מבצקת של רקמת המח.

התסמנות נגרמת עקב הצטברות של נוזלים ברקמת הריאה – בתחילה יהיה קשה יותר לבצע מאמץ ובהמשך יופיע קוצר נשימה בהתחלה במאמץ ואחר כך גם במנוחה. יכולת ההסתגלות לגובה (אקלום לגובה) נקבעת ע"י מספר מרכיבים, חלקם כנראה גנטיים. לא ניתן לדעת מי יסבול מ- AMS אולם ידוע כי מי שסבל בעבר בסיכון מוגבר לסבול בעתיד. כושר גופני טוב אינו מגן מפני המחלה וגברים צעירים נוטים לחלות בה יותר ממבוגרים יותר. לא ניתן להימנע לגמרי מהסימפטומים, והדרך היחידה היא לנקוט באמצעי זהירות.

מה חשוב לדעת על מנת לחזור בשלום?

  • להכיר את הסימנים הראשונים של מחלת גבהים על מנת לזהותם אם מופיעים.
  • בהופעת סימנים המתאימים למחלת גבהים יש לבלות את שעות הלילה תמיד במקום נמוך מזה אליו הגעתם בטיפוס באותו יום.
  • חובה לרדת אם הסימנים מחמירים תוך מנוחה באותו גובה.

אם קצב הטיפוס היה סביר, רב הסימפטומים ייעלמו לאחר מנוחה של יום בגובה אליו הגעתם, אולם אם הסימפטומים מחמירים במהלך היום, חובה לרדת. קיים טיפול תרופתי המיועד למניעת מחלת גבהים ומומלץ לנוסעים לטרקים לאזורים גבוהים או לנוחתים בגובה, אותם ניתן לקבל לאחר יעוץ רפואי מסודר, אולם חשוב להבין שטיפול במחלת גבהים מבוסס בעיקר על ירידה בגבהים.

מתחסנים לקראת הטיול

כאמור, כל סוג של נסיעה למדינה מתפתחת דורש הכנה טרם היציאה, לרבות קבלת חיסונים. מאחר ולמטייל (גם זה הנוסע בתנאי "לוקסוס") אין כל שליטה על הניקיון בו הוכן המזון אותו הוא יאכל, חיסונים המקנים הגנה נגד מחלות העוברות במזון ומים נגועים דוגמת הפטיטיס A או טיפואיד, מומלצים לכל הנוסעים לכל סוג נסיעה. חיסונים אחרים מותאמים ליעד ומשך הנסיעה – בעוד שתרמילאי הנוסע להודו לחצי שנה יזדקק לחיסון נגד דלקת מח יפנית, לנוסע לשבועיים לתאילנד לא יומלץ החיסון.

חלק מהחיסונים ניתנים כחלק משגרת החיסונים בארץ (דוגמת פוליו, טטנוס ובשנים האחרונות גם צהבת A ו- B), ולכן, במסגרת הטיול המשפחתי, ילדים זקוקים לרב לפחות חיסונים מהוריהם. כל החיסונים עלולים לגרום כאב, נפיחות ואודם מקומיים ובאופן נדיר יותר חום וכאב שרירים.

סוגי החיסונים השונים:

  • חיסון פעיל כנגד צהבת A- דלקת כבד נגיפית A הינה מחלה שכיחה הנגרמת ע"י נגיף העובר במזון ובמים נגועים, ושכיח ביותר בכל המדינות המתפתחות. המחלה מתבטאת בחום, הקאה וצהבת, ועשויה להיות ממושכת, למרות שלרוב אינה גורמת למוות. החיסון מומלץ לכל הנוסעים למדינות מתפתחות לכל פרק זמן. החיסון ניתן בשתי מנות, האחת כעת והשנייה לאחר חצי שנה-שנה. לאחר קבלת שתי המנות החיסון בתוקף ל 20 שנה לפחות.
  • חיסון כנגד צהבת B- דלקת כבד נגיפית B נגרמת ע"י נגיף המועבר ביחסי מין לא מוגנים או במגע עם דם נגוע. מבין סיבוכי המחלה- סרטן הכבד (הפטומה) ושחמת הכבד, שעלולים לגרום למוות. החיסון מומלץ לכל הנוסעים וניתן ב- 3 שלבים- מנה ראשונה בביקור הראשון במרפאה, מנה שנייה לאחר חודש ומנה שלישית לאחר חצי שנה (מטרתה להאריך את תוקף ההגנה לכל החיים.) שתי המנות הראשונות ינתנו לפני הטיול והשלישית, לאחר השיבה ממנו. החיסון ניתן במסגרת חיסוני השגרה לכל התינוקות שנולדים בארץ. חיסון זה מומלץ לכל המטיילים באשר הם.
  • חיסון כנגד טיפוס הבטן (טיפואיד)- טיפוס הבטן היא מחלה הנגרמת ע"י חיידק הסלמונלה העובר במזון נגוע, בעיקר ביצים לא מבושלות, ובמים נגועים. המחלה שכיחה במדינות מתפתחות רבות, אולם שכיחה ביותר בהודו ובנפאל. החיסון ניתן במנה חד-פעמית ויכול למנוע עד 75% מהמקרים. החיסון מומלץ לנוסעים לכל יעד לכל פרק זמן, במיוחד לנוסעים להודו ונפאל ותוקפו 3 שנים.
  • חיסון משולב כנגד טיפוס הבטן וצהבת A- חיסון משולב הניתן מעל גיל 18 במנה יחידה. על מנת להאריך את משך החסינות נגד צהבת A יש להשלים את המנה השנייה של החיסון נגד צהבת A לאחר חצי שנה עד שנה. החיסון מומלץ לכל הנוסעים הזקוקים לחיסון נגד הפטיטיס A ונגד טיפוס הבטן.
  • חיסון כנגד פוליו (שיתוק ילדים)- שיתוק ילדים הינה מחלה הנגרמת ע"י נגיף הפוליו. הנגיף עובר במזון ובמים מזוהמים. המחלה מוגרה מחלקים רבים בעולם, אולם במדינות שונות באסיה ואפריקה עדיין קיימות התפרצויות. החיסון ניתן כחלק מחיסוני השגרה בילדות, וכל תושבי ישראל חוסנו בהתפרצות האחונה בשנת 1988. מומלץ לקחת החיסון אחת ל- 10 שנים, בעיקר לנוסעים למדינות נגועות באסיה ואפריקה. המחלה אינה קיימת בדרום ומרכז אמריקה.
  • חיסון כנגד דלקת קרום המח-(meningococcal meningitis) דלקת קרום המח נגרמת ע"י חיידק הנקרא מנינגוקוק. החיידק עובר בין בני האדם דרך טיפות רוק זעירות וגורם לדלקת בקרום המח. המחלה עלולה לגרום לפגיעה נוירולוגית ובמקרים רבים גם למוות. החיסון מומלץ לנוסעים לטיולי תרמילאים למשך מעל 4 שבועות ולכל נסיעה ל"רצועת המנינגיטיס" - קבוצת מדינות באפריקה בהן שכיחה המחלה.
  • חיסון כנגד טטנוס- ניתן להידבק בטטנוס בעיקר לאחר פציעה. החיסון ניתן כחלק מחיסוני השגרה בינקות ובילדות, כשמנה נוספת ניתנת בעת הגיוס לצה"ל. החיסון תקף ל- 10 שנים, אולם מומלץ כי מטיילים הנוסעים לאזורים נידחים בטיולי אתגר בהם הסיכוי לפציעה גבוה יותר, יחוסנו לאחר 5 שנים (בעיקר כדי להימנע מצורך בחיסון חוזר במדינות ללא תנאים סניטרים נאותים.) בנוסף, מומלץ החיסון לכל מטייל שאינו מחוסן.
  • חיסון כנגד קדחת צהובה - קדחת צהובה הינה מחלה קטלנית הנגרמת ע"י נגיף המועבר בעקיצות יתושים. החיסון נגד המחלה הינו חובה ונדרש ממטיילים בכניסת למדינות רבות באפריקה ובדרום אמריקה .כמו כן קיימות מדינות שונות הדורשות הצגת מסמך המאשר כי הנוסע חוסן גם אם שהה רק מספר שעות במדינה בה קיימת המחלה (כמו בטיסות המשך, טרנזיט). החיסון מכיל וירוס חי מוחלש ולכן אינו מומלץ לחולים עם פגיעה במערכת החיסון. כמו כן, ככלל - אינו ניתן בהריון. תוקף החיסון: 10 שנים. תופעת הלוואי השכיחה של החיסון הינה חום וכאב שרירים המופיעים כ 4-10 ימים לאחר קבלתו. תוארו גם תופעות לוואי קשות, אם כי נדירות ביותר, כתוצאה מפגיעה ע"י הווירוס שקיים בחיסון.
  • חיסון כנגד דלקת מח יפנית - דלקת מוח יפנית נגרמת ע"י נגיף שעובר גם הוא בעקיצות יתושים. המחלה נדירה, אולם עלולה לגרום לפגיעה מוחית בלתי הפיכה ולמוות . מאחר והיתוש המעביר את המחלה מצוי בעיקר באזורים כפריים באסיה, החיסון מומלץ לנוסעים לאזורים אילו למשך למעלה מחודש. אזורים שונים באסיה נגועים ביתוש בחודשים שונים בשנה, ולכן, בהתאם למועד הנסיעה יקבע הצורך בחיסון. החיסון ניתן ב-3 מנות תוך 2-4 שבועות, ועשויות להיות תופעות לוואי כגון חום, כאב ראש, כאב שרירים, ונפיחות מקומית באזור ההזרקה. נדיר מאד: תופעות נוירולוגיות. תגובות אלרגיות עלולות להופיע עד שבוע אחרי החיסון ולכן מומלץ לטוס 10 ימים לאחר קבלת המנה האחרונה.
  • MMR - חיסון משולש כנגד חזרת, חצבת ואדמת- MMR הינו חיסון המורכב מ-3 נגיפים מוחלשים: חצבת, חזרת ואדמת. חיסון מלא מתקבל רק לאחר קבלת 2 מנות חיסון. לאחרונה קיימת עלייה בתחלואת חצבת בעולם, ולכן הוחלט על השלמת החיסון לכל מי שלא קיבל 2 מנות חיסון. החיסון ניתן כחלק משגרת החיסונים במדינת ישראל, ועל פי פינקס החיסונים שבידכם נקבע האם עליכם לקבל מנה נוספת של החיסון. נוסעים שנולדו בין השנים 1957 ו- 1978 קיבלו רק מנת חיסון אחת ולכן הינם מועמדים לקבלת מנה נוספת לפני הנסיעה. נוסעים שנולדו לפני שנת 1957 נחשבים למחוסנים.
  • חיסון נגד כלבת- החיסון מומלץ למטיילים המתכוונים לעבוד או להיות במגע ממושך עם בעלי חיים ולתרמילאים הנוסעים לשנה או יותר. כמו כן מומלץ לנוסעים לתקופה הקצרה משנה למקומות נידחים מהם קשה להגיע לקבלת טיפול מונע במידה וננשכתם. החיסון ניתן רק במרפאות של לשכות הבריאות.
  • חיסון נגד Tick-born Encephalitis- נגיף העובר בעקיצת קרציות או באכילת מוצרי חלב לא מפוסטרים. קיים באזורים שונים באירופה ובמזרח הרחוק. החיסון מיועד לנוסעים לתקופה של 3 שבועות ויותר, לאזורים כפרייים ומיוערים בגובה עד 1,000 מטר מעל פני הים, בעיקר בחודשי האביב והקיץ (אפריל עד נובמבר). החיסון ניתן רק במרפאות של לשכות הבריאות.
  • חיסון נגד שפעת- משרד הבריאות מפרסם מידי שנה הנחיות למתן חיסון נגד שפעת. ככלל, החיסון מומלץ לכל האנשים מעל גיל 50 ולאלה הסובלים ממחלות ממושכות. יש לשקול את מתן החיסון גם למטיילים הנוסעים בעונת החורף (אוקטובר-פברואר) לחצי כדור הארץ הצפוני, לנוסעים לכדור הארץ הדרומי בין אפריל לספטמבר (תקופת החורף באזור זה), ולנוסעים לאזורים הטרופיים בכל עונות השנה.
במידה ויש לכם הארות, הערות או סתם מילה טובה, היכנסו לצור קשר ושתפו אותנו!