פעילות גופנית ואנורקסיה נרבוזה

בעולם המערבי, עם התקדמות תהליך המודרניזציה, אנו עדים לצד השלילי של העיסוק הבלתי פוסק בגופנו, אותו אנו מוצאים, בין השאר, בהפרעות אכילה כדוגמת אנורקסיה נרבוזה - Anorexia nervosa. אנורקסיה היא מחלת נפש המתפתחת בעיקר בנערות ונשים צעירות, שבה מרעיבה החולה את עצמה, לעיתים עד למוות... פעילות גופנית ואנורקסיה נרבוזה
מאת: עמי עיני.
תאריך פרסום: 27/07/2007

תוכן הענינים

מבוא

בעולם המערבי, עם התקדמות תהליך המודרניזציה, אנו עדים לצד השלילי של העיסוק הבלתי פוסק בגופנו, אותו אנו מוצאים, בין השאר, בהפרעות אכילה כגון: אנורקסיה נרבוזה - Anorexia nervosa (מחלת נפש המתפתחת בעיקר בנערות ונשים צעירות, שבה מרעיבה החולה את עצמה, לעיתים עד למוות) ובולימיה נרבוזה (הפרעת אכילה המתפתחת בעיקר אצל נשים, המתאפיינת בהתקפי זלילה, המלווים בדרך כלל בהקאה רצונית ובעיסוק מתמיד בפיקוח אחר משקל הגוף).

בכולנו מקונן הרצון הלגיטימי והתמים לרדת במשקל, המביא אותנו לנהירה המונית אחרי דיאטות שונות המבטיחות להגשים עבורנו את החלום, ולהפוך אותנו לרזים, יפים ומאושרים בין לילה. העיסוק בנושא המראה החיצוני, כמה אנחנו רזים וכמה אנחנו יפים,מקבל תאוצה הולכת וגוברת ככל שאנו הופכים להיות חברה תחרותית יותר ובעלת רמת חיים גבוהה יותר. מועדוני ספורט וכושר, טכניקות לעיצוב הגוף, שיטות שונות להרזיה מהירה, כל אלו נפוצים יותר ויותר.

בנוסף לכך, העיתונים, ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והפרסומות משדרים את חשיבות היופי והמשיכה המינית, ומציגים את מודל האישה השדופה והדקיקה כמודל היופי והמשיכה. סגידה זאת לרזון היא אחד הגורמים לשכיחות המתגברת של המחלה בשנים האחרונות.

אנורקסיה נרבוזה- קריטריונים לאבחנה

  1. העדר יכולת לשמר משקל גוף מינימלי התואם את הגיל, המין והגובה - ירידה, או חוסר עלייה במשקל בתקופת הצמיחה, כך שמשקל הגוף נמוך מהמשקל הרצוי (פחות מ-85% מהנדרש).
  2. הפרעה בדימוי הגוף הגורמת לחשש מעלייה במשקל למרות מצב תת המשקל, ולאי הכרה במשמעות הרפואית של תת המשקל בו מצויים.
  3. אל וסת "amenorrhea" (העדר וסת) בפרק הזמן המתאים לשלושה מחזורי וסת רצופים אצל נערות/נשים שהיו בעלות מחזורי וסת סדירים.

אנורקסיה נרבוזה- סימנים קליניים

הבסיס לכל הסימנים הקליניים הוא המצב הקטאבולי (מצב של פירוק) בו הגוף נמצא עקב המאזן הקלורי השלילי המתמשך. הגוף על מנת להתמודד עם המצב מוריד את רמת המטאבוליזם (חילוף החומרים). להלן הסימפטומים העיקריים:

  • 16 > BMI - בנערה שהפסיקה לגבוה.
  • דלדול שרירים - פירוק השרירים לשם אספקת אנרגיה.
  • עור יבש וקר - התייבשות כרונית (כמות נכבדת מהנוזלים שאנו צורכים מגיעה מהמזון, ובמידה ולא אוכלים יש חסר בנוזלים).
  • ברדיקרדיה – קצב לב נמוך, תפוקת לב נמוכה (מצב מסכן חיים).
  • לחץ דם נמוך.
  • נטייה להתעלפויות – בעיקר בשינויי תנוחה (עקב הלחץ הדם הנמוך).
  • חום הגוף נמוך – אפילו עד מצב של היפותרמיה (מתחת ל-35 מעלות).
  • עצירות.
  • אל-וסת (amenorrhea) – אין מחזור (ביוץ), כי השחלה אינה מפרישה אסטרוגן.
  • אוסטאופורוזיס ונטייה לשברים – התדלדלות רקמת העצם עקב מחסור באסטרוגן ובמינרלים של העצם.
  • שיעור יתר (hypertrichosis) – שיער פלומתי המכסה את כל הגוף (lanugo type hair).
  • הפרעה בזיכרון – המחסור בחומרי מזון גורם למחסור בגלוקוז, הגורם להפרעה בזיכרון, ובמצבים קשים להפרעה בתפקוד המוח.

חשוב לדעת כי שכיחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה גדולה בהרבה בבנות בהשוואה לבנים (% מאוכלוסיית הנשים לעומת 0.1% מאוכלוסיית הגברים).

ההחמרה במחלה היא הדרגתית ויכולה להגיע עד לכדי תמותה של 0.5% מהחולים במצבים הקשים, ול-18% במצבים הכרוניים של המחלה. הסיכוי למוות גדול יותר במצב הכרוני, מאחר ובמצב הכרוני אין פיקוח רפואי. לעומת זאת, במצב הקשה של המחלה בדרך כלל יהיה פיקוח רפואי מתאים. גורמי התמותה העיקריים מהמחלה הם הפרעות קצב לבביות, תת תזונה (גורמת לכשל מערכתי המסתיים במוות) והפרעות אלקטרוליטיות (פגיעה במשק המינרלים, בעיקר הנתרן, הסידן והמגנזיום). יחד עם זאת, יש לזכור כי טיפול במחלה עשוי להוביל לריפוי ביותר מ- 25% מהמקרים.

פעילות גופנית בזמן מחלת האנורקסיה נרבוזה

במקרים רבים, חולות האנורקסיה נרבוזה, עוסקות בפעילות גופנית באופן כפייתי כדי לרדת במשקל. הפעילות גורמת לתחושת סיפוק עילאי וערפול חושים עקב הפרשת אנדורפינים (הורמונים) שאחראים גם לדיכוי תחושת הרעב. לחולות יש אשליה של כושר גופני טוב, אך עם התקדמות המחלה הכושר הגופני נמצא בנסיגה. הפסקת הפעילות הגופנית נעשית בדרך כלל רק בשלבים המאוחרים של המחלה, כאשר ההרגשה הכללית רעה מאוד.

פעילות גופנית כחלק מתוכנית הטיפול באנורקסיה נרבוזה

הטיפול השיקומי הכולל באנורקסיה נרבוזה משלב טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ייעוץ דיאטטי, ייעוץ רגשי, השתתפות בקבוצת תמיכה וייעוץ משפחתי. שילוב מבוקר של פעילות גופנית במסגרת הטיפול הכולל באנורקסיה נרבוזה, מסייע בזירוז התהליך השיקומי. עם זאת יש להתייחס לנקודות הבאות:

  • יש להימנע מפעילות גופנית עד שהחולה מגיע ל- 90% ממשקל הגוף הרצוי.
  • החזרה לפעילות צריכה להתבצע באופן הדרגתי ומבוקר.

הפעילות הגופנית מסייעת לשפר את האמון, להגביר את התיאבון, לקביעת גבולות לחולה, לשפר את הכושר הגופני, לשפר את מסת השרירים והעצמות, להשתלב מחדש בחברה, לשקם את הדימוי העצמי והדימוי העצמי ולגרימת הנאה.

תכנון תוכנית הפעילות לחולי האנורקסיה נרבוזה

תכנון האימון לחולת אנורקסיה נרבוזה יעשה רק לאחר שהחולה הגיעה ללמעלה מ- 90% ממשקל הגוף הרצוי, ולאחר שיפור במדדים חיוניים. הפעילות הגופנית חייבת להיעשות בפיקוח צמוד במשך זמן ארוך למניעת ירידה במשקל ונסיגה. בסוגיה זאת אין לבצע הנחות לחולה.

בתחילה הפעילות צריכה להיות קצרה ובעומס קל ביותר. העלייה במשך ובעצימות הפעילות חייבת להיות הדרגתית ומבוקרת. מומלץ לעסוק בפעילות המערבת קבוצות שרירים גדולות ורבות (ריקוד לדוגמא), בפעילות מרגיעה (יוגה לדוגמה) ובעיקר מהנה.

במידה ויש לכם הארות, הערות או סתם מילה טובה, היכנסו לצור קשר ושתפו אותנו!