פעילות גופנית ובולימיה נרבוזה

בעולם המערבי, עם התקדמות תהליך המודרניזציה, אנו עדים לצד השלילי של העיסוק הבלתי פוסק בגופנו, אותו אנו מוצאים, בין השאר, בהפרעות אכילה כדוגמת בולימיה נרבוזה - Bulimia. בולימיה היא הפרעת אכילה המתפתחת בעיקר אצל נשים, המתאפיינת בהתקפי זלילה, המלווים בדרך כלל בהקאה רצונית ובעיסוק מתמיד בפיקוח אחר משקל הגוף...

תוכן הענינים

• מבוא
• בולימיה נרבוזה - קריטריונים לאבחנה
• בולימיה נרבוזה – סימנים קליניים
• פעילות גופנית בזמן מחלת הבולימיה נרבוזה- Exercise Bulimia
• הסכנות הכרוכות פעילות גופנית בזמן מחלת הבולימיה נרבוזה
• הטיפול בבולימיה נרבוזה

בעולם המערבי, עם התקדמות תהליך המודרניזציה, אנו עדים לצד השלילי של העיסוק הבלתי פוסק בגופנו, אותו אנו מוצאים, בין השאר, בהפרעות אכילה כגון: אנורקסיה נרבוזה (מחלת נפש המתפתחת בעיקר בנערות ונשים צעירות, שבה מרעיבה החולה את עצמה, לעיתים עד למוות) ובולימיה נרבוזה - Bulimia(הפרעת אכילה המתפתחת בעיקר אצל נשים, המתאפיינת בהתקפי זלילה, המלווים בדרך כלל בהקאה רצונית ובעיסוק מתמיד בפיקוח אחר משקל הגוף).

בכולנו מקונן הרצון הלגיטימי והתמים לרדת במשקל, המביא אותנו לנהירה המונית אחרי דיאטות שונות המבטיחות להגשים עבורנו את החלום, ולהפוך אותנו לרזים, יפים ומאושרים בין לילה. העיסוק בנושא המראה החיצוני, כמה אנחנו רזים וכמה אנחנו יפים, מקבל תאוצה הולכת וגוברת ככל שאנו הופכים להיות חברה תחרותית יותר ובעלת רמת חיים גבוהה יותר. מועדוני ספורט וכושר, טכניקות לעיצוב הגוף, שיטות שונות להרזיה מהירה, כל אלו נפוצים יותר ויותר. בנוסף לכך, העיתונים, ערוצי הטלוויזיה, הרדיו והפרסומות משדרים את חשיבות היופי והמשיכה המינית, ומציגים את מודל האישה השדופה והדקיקה כמודל היופי והמשיכה. סגידה זאת לרזון היא אחד הגורמים לשכיחות המתגברת של המחלה בשנים האחרונות.

1. אפיזודות חוזרות של אכילה בלתי מבוקרת- אכילה שאינה קשורה לרעב או לתיאבון.
2. התנהגות לא מקובלת על מנת להוריד במשקל- הקאות יזומות, שימוש במשלשלים או במשתנים, פעילות גופנית כפייתית, שימוש בממריצים וצום.
3. אפיזודות האכילה הבלתי מבוקרות ו/או ניסיונות הירידה במשקל מתרחשות לפחות פעמיים בשבוע במשך 3 חודשים.

הבסיס לסימנים הקליניים הוא השימוש באמצעים בלתי מקובלים לירידה במשקל שבראשם ההקאות היזומות, הגורמות לעלייה של חומצות קיבה ומיצי עיכול לחלל הפה. להלן הסימפטומים העיקריים: · משקל גוף משתנה.

• נזק לשיניים- חומצות הקיבה המגיעות לחלל הפה בהקאות הורסות את שכבת האמאיל של השיניים.
• פצעים באצבעות - החולות דוחפות אצבעות לגרונן על מנת להקיא וחומצות הקיבה המגיעות לחלל הפה בהקאות גורמות לפצעים באצבעות.
• דלקת בוושט (esophagitis)- נגרמת מזרימה חוזרת (ריפלוקס) של חומצה ומיץ קיבה בזמן ההקאות.
• אוסטאופורוזיס ונטייה לשברים - התדלדלות רקמת העצם כתוצאה ממחסור במינרלים הבונים את העצמות (בעיקר סידן) עקב התזונה הלקויה .
• התייבשות חמורה- הגורמת חולשה, התעלפויות ונזק לכליות. ההתייבשות נובעת מהשימוש בחומרים משלשלים ומשתנים ומהקאות.

חשוב לדעת כי שכיחות הפרעות אכילה כגון אנורקסיה נרבוזה או בולימיה נרבוזה גדולה בהרבה בבנות בהשוואה לבנים (1% מאוכלוסיית הנשים לעומת 0.1% מאוכלוסיית הגברים). לעיתים מפתחות חולות הבולימיה גם אנורקסיה נרבוזה.

הסכנות העיקריות במחלה זאת נובעות מהפרעות אלקטרוליטיות הפוגעות במשק המינרלים בגוף (בעיקר אשלגן, כלור ונתרן). הפרעות אלו גורמות לחולשה, להתכווצויות שרירים ולהפרעות קצב לבביות (בחדרי הלב) שעלולות לסכן חיים.

במקרים רבים, חולות הבולימיה נרבוזה, עוסקות בפעילות גופנית באופן כפייתי (Exercise Bulimia). החולות מתאמנות על מנת לשרוף את מה שאכלו, בדומה לחולות המקיאות את מה שאכלו. חלק מהבעיה של עיסוק כפייתי בפעילות גופנית היא שלסביבה קשה לזהות את המחלה. במקום זה, הסביבה עשויה להחמיא לבולימיות על איבוד המשקל או על המראה החטוב, דבר שמחזק את תבניות ההתנהגות השליליות.

שריפת הקלוריות שנאכלו, באמצעות פעילות גופנית בלבד, עשויה להוריד את המשקל, אך אם לחולה יש בולמוסי אכילה תכופים, משקלה עשוי להישאר קבוע ואף לעלות, דבר המקשה עוד יותר על אבחון הבעיה.

• שברי מאמץ- שברי מאמץ הם שברים מיקרוסקופיים של העצמות, בדרך כלל באזורים נושאי משקל כגון, כפות הרגליים והשוקיים. שברי מאמץ מתפתחים מפעילות אירובית מחזורית הכוללת חזרות רבות, זעזועים (אימפקטים) מרובים ונשיאת משקל. רבות מהסובלות מהפרעות אכילה נמצאות במצב אוסטאופורוטי (דלדול עצמות הגוף מהמינרלים שלהן), דבר המגביר את רגישותן לשברי מאמץ. שברי מאמץ מגבילים את יכולת החולה להתאמן, וגורמים לכאבים בזמן הפעילות ולעיתים אף אחרי הפעילות. אם לא מאפשרים לעצמות להחלים, מגדילים את הסיכוי לשבר רציני. הטיפול כולל מנוחה מוחלטת, והעזרות במכשירים עזר, אם יש כאבים חזקים בהליכה. כמו כן, מומלץ להימנע מפעילות מחזורית הגורמת לשברי מאמץ. אצל חולות עם תת תזונה, הטיפול כולל גם תוספות סידן וויטמין D, חזרה למשקל גוף תקין, וחידוש מחזור הוסת.
• הפרעות קצב- הפרעות הקצב נגרמות מירידה ברמת המטאבוליזם (חילוף החומרים). החולה תחווה ירידה בחום גופה ובדופק המנוחה שלה. בטעות היא עלולה לחשוב כי הירידה בדופק המנוחה היא חיובית, ונובעת כתוצאה מעלייה בכושרה הגופני, אך הדופק ירד כדי שהגוף יבזבז כמה שפחות קלוריות. בטווח הארוך הירידה בקצב הלב מגדילה את הפוטנציאל להפרעות קצב לבביות כתוצאה מהפרעה במערכת ההולכה החשמלית של הלב דבר שעלול לגרום למוות פתאומי.
• אל-וסת (amenorrhea) -העדר הוסת נגרם כתוצאה מירידה משמעותית ומהירה במשקל, הגורמת לשחלה להפסיק להפריש אסטרוגן. העדר האסטרוגן יחד עם המחסור במינרלים גורם לאוסטאופורוזיס ולירידה בצפיפות העצמות.

הטיפול השיקומי הכולל בבולימיה נרבוזה משלב טיפול התנהגותי קוגנטיבי, ייעוץ דיאטטי, ייעוץ רגשי, השתתפות בקבוצת תמיכה וייעוץ משפחתי. חשוב לטפל בהפרעה מוקדם ככל האפשר לאחר התגלותה, הדבר יקצר את משך הטיפול. בשלב הראשון על החולה להכיר בכך שיש לה בעיה. הבעיה תטופל על ידי עידוד ההערכה העצמית של החולה, ועל ידי טיפול בדיכאונות מהם סובלת החולה. הדבר יתבצע על ידי שילוב של תרפיית התנהגות קוגנטיבית ושל טיפול תרופתי אנטי-דכאוני, במידת הצורך (יתכן ויעשה שימוש גם בתרופות המדכאות את הדחף הבלתי נשלט לזלול ולהתרוקן). כמו כן, למטופלת תתוכנן דיאטה מיוחדת שתעזור לה לבנות הרגלי אכילה נכונים ובריאים.

מצבן של כמחצית מהחולות בבולימיה נרבוזה משתפר תוך זמן קצר, הודות לטיפול בייעוץ. אחרות תזדקקנה לטיפול ממושך יותר, ויתכן שאף לטיפול תרופתי, לצורך טיפול בהרגלי האכילה שלהן.