ויטמין D בהשמנה והשלכות בריאותיות

וטמין D הינו הורמון הנוצר מכולסטרול בהשפעת הקרניים האולטרה-סגוליותבתגובה פוטותרמית המתרחשת בעור. עם זאת, לרבים מאיתנו יש חסר בויטמין שעלול לגרום לבעיות בריאות מגוונות. במאמר זה נסקור את הבעיות הבריאותיות הקשורות לחסר בוויטמין ואת הדרכים להתמודד עם הבעיה... ויטמין D בהשמנה והשלכות בריאותיות
מאת: יפעת טייג.
תאריך פרסום: 12/02/2008

תוכן הענינים

מבוא

הקדמה

ויטמין D, הינו הורמון הנוצר מכולסטרול בהשפעת הקרניים האולטרה-סגוליות (UVB) בתגובה פוטותרמית המתרחשת בעור. יכולת הייצור בעור יורדת עם הגיל. אנשים בגיל 75 ומעלה מסוגלים ליצור כ-10% מהכמות המיוצרת על ידי צעירים.

חלק מהכמות הנוצרת נאגרת ברקמת השומן ומשתחררת משם בהדרגה במשך כשלושה חודשים מרגע הייצור. חלק נוסף מועבר דרך מחזור הדם לכבד, לכליות ולתאי גוף נוספים כגון תאי עצם, תאי מערכת חיסון, תאי שד ותאי ערמונית.

ויטמין D מווסת את הספיגה של הסידן בתריסריון ואת המינרליזציה של העצם. חוסר בוויטמין זה גורם לפגיעה באיכות העצם. חוסר מובהק גורם למחלת רככת בילדים ולאוסטיאומלציה במבוגרים. חוסר מתון יותר מגביר סיכון לאוסטיאופורוזיס ושברים.

מטבוליזם ויטמין D3

קרינת UVB של השמש הם המקור הראשוני של ויטמין D3 קלציפרול cholecalciferol שמסונתז בבני אדם בעור מ- 7-דהידרוכולסטרול 7-dehydrocholesterol. ויטמין D3 מצוי גם במזון, בביצים ובשומן מן החי (בעיקר בדגים). עם זאת, התזונה הרגילה לרוב ענייה בוויטמין זה, למעט אנשים שתזונתם עשירה בדגים.

ויטמין D3 עובר מטבוליזם בכבד ל- D 25-hydroxyvitamin calcidiol. בכליה עובר ה- calcidiol מטבוליזם לd-25 dihydroxyvitamin 1,calcitriol - שהוא החומר הפעיל והינו הורמון סטרואידי. צורה הורמונלית זו של ויטמין D3 רגישה לאוויר ולאור ואינו משווקת כתוסף תזונה.

מטבוליזם ויטמין D2

צמחים מסנתזים את הנגזרת D2 calciferol ,loreficlacogre. צורה זו של ויטמין D פעילה פחות בהשוואה לויטמין 3D. ויטמין D3 יעיל פי 9 מויטמין D2 ובעל פעילות ארוכת טווח.

הצורה המועדפת של ויטמין D

ויטמין D3 היא הצורה בעל יעילות גבוהה יותר מוויטמין D2 ולכן צורה זו היא הצורה המועדפת. השמש היא המקור הטוב ביותר לסינתזה של ויטמין D3 ולמניעה של מחלות הנובעות מחוסר שלו. עם זאת, כיום אנו עדים לעליה בסיכון למחלת הרככת ,עקב עליה גוברת בשימוש בקרמים המכילים מסנני קרינה. צריכה של ויטמין D3 מהמזון, הכולל מזון מועשר בוויטמין D, אינה מספקת ואינה עונה על הדרישה היומית המינימאלית המומלצת (RDA).

שתי הצורות של הוויטמין נספגות בצורה שווה, אולם צורת הוויטמין D3 מעלה את רמת dho- 25hydroxyvitamin d בסרום באופן ממושך, בעוד שבמתן צורת ויטמין 2D, רמת dho 25 בסרום יורדת מהר לרמת הבסיס, לפיכך ויטמין D2 בעל פוטנציאל נמוך יותר ומשך פעילות קצר יותר. יש אף הסוברים כי השימוש בנגזרת D2 עלול לדלדל את מאגרי ויטמין 3D.

צריכה יומית מינימאלית

ממחקרים עולה כי למחסור בוויטמין D השלכות מרחיקות לכת על בריאותנו מעבר למחלת הרככת ולאוסטיאופורוזיס . רמות המטבוליט 25dho בסרום, המטבוליט הפעיל של ויטמין D, משקפות את החוסר בוויטמין D בגוף והדרישה לאספקתו. רמות נמוכות מ 20-25 ננו מול/ליטר בסרום, מצביעות על חסר חמור בוויטמין וקשורות למחלות רככת ואוסטיאופורוזיס.

המלצות האקדמיה למדעים בארה"ב לצריכה מינימאלית של ויטמין D:

  • ילדים, מתבגרים ועד גיל 50 - מומלץ לצרוך לפחות 200 יחב"ל/יום ( 5 מק"ג ליום).
  • בני 50-70 מומלץ ליטול לפחות 400 יחב"ל/יום ( 10 מק"ג ליום).
  • מעל גיל 70 מומלץ ליטול לפחות 600 יחב"ל ליום 15) מק"ג ליום)

כיום ההמלצה, על נטילת 800-1000 יחב"ל/יום למבוגר ( 20-25 מק"ג ליום), כדי להגיע לרמות של 80 ננומולליטר dho25 בסרום. לא נמצאה רעילות משימוש בויטמין D באנשים בריאים שצרכו את הוויטמין במינון של עד 10,000 יחב"ל ליום (250 מק"ג), כמות שהגוף מייצר בעצמו בחשיפה לשמש בחודשי הקיץ בין השעות 12:00-15:00 ללא מקדם הגנה. כמו כן, לא נצפתה רעילות של הוויטמין מחשיפה ממושכת לשמש.

ממחקרים קליניים עולה כי נטילת 500-1000 יחב"ל ויטמין D מבטאת רמות של 30 ננוגרם/מ"ל. כדי להגיע לרמה של 50 ננוגרם /מ"ל, בהעדר חשיפה לשמש או קרינת UVB מלאכותית, נדרשת צריכה של 1,000 יחב"ל ליום.

המינון המומלץ כיום הוא 800-1200 יחידות ליום (יחב"ל) ברציפות לאורך זמן. ממצאים מחקריים חדשים מצביעים על יעילות ובטיחות בשימוש בצריכת מינון גבוה של ויטמין D 4000-כ יחב"ל למשך 6 חודשים רצופים. ארצנו שטופת השמש אינה מקנה ערובה מפני חסר בוויטמין D.

הסיבות למחסור בוויטמין

  • תזונה ענייה בוויטמין D.
  • מודעות גבוהה לנזקי העור והסיכונים שבחשיפה ממושכת לשמש ללא מסנני קרינה. וויטמין D נוצר מחשפה לקרני השמש בין השעות 10:00-15:00. מקדם הגנה SPF מעל 8 מפחית יצור ויטמין D ב-95%.
  • אורח חיים מערבי, כמעט לא יוצאים החוצה. (אנשים עובדים, מאושפזים, מבוגרים)
  • קו רוחב 42 מעלות ומעלה.
  • מקומות מעוננים.
  • צבע עור כהה (מצריך יותר חשיפה לשמש כדי לייצר ויטמין d פעיל).
  • תוחלת החיים העולה, אשר במקביל לה ישנה ירידה ברמות הכולסטרול ורמות האנזימים המייצרים את הוויטמין. באנשים מבוגרים נמצאו רמות נמוכות של ויטמין D עקב ירידה בכמות dehydrocholesterol, חומר המוצא ליצור ויטמין D3 בעור.
  • מחלות מטאבוליות.
  • חולי אפילפסיה. שימוש בתרופות כמו נוגדי פרכוסים, סטרואידים פוגמים במטבוליזם של הוויטמין.

מדוע אנו זקוקים להשלמה תזונתית של ויטמין D?

  • זיהום אויר ומשטחי זכוכית משמשים כמסנן לקרינת UVB מהשמש.
  • לאחרונה העלתה הדאגה, כי בקרב תינוקות שניזונים מחלב אם בלבד ואינם נחשפים לשמש, במיוחד בעלי גוון עור כהה, יפתחו רככת.
  • אנשים שסובלים מהפרעות בתפקוד הכליה והכבד ( אתרי הסינטזה של הויטמין).
  • אנשים שמתקשים בספיגת שומנים, חסר באנזימי לבלב, חולים בציסטיק פיברוזיס, צליאק, מחלות כבד וכבד שומני, מנותחים במערכת העיכול, קיצור קיבה.
  • אנשים שסובלים מבעיות בספיגת מזון, כולל ניתוחי מעיים, מחלות מעיים דלקתיות, קרוהן.
  • אנשים שסובלים מאלרגיה לחלב ומוצריו, אי סבילות ללקטוז, טבעונים.
  • אנשים שמנים- ויטמין D לאחר שנוצר בעור או שמתקבל מהתזונה נאגר ברקמות השומן.
  • בשמנים הוויטמין מצטבר ברקמות השומן ואינו זמין בצירקולציה.
  • עונות השנה- ממוצע רמות dho25 בסרום בקיץ ,באוכלוסיית בוגרים לבנים יורדת מ-30-35 ננוגרם/ מ"ל, ל-25 ננוגרם /מ"ל בחורף.

אינטראקציות בין ויטמין D ורכיבי תזונה נוספים

  • קדמיום- יכול למנוע את יצירת הוויטמין.
  • חומצה פנטוטנית - נחוצה לסינתיזה של הוויטמין.
  • אבץ- ויטמין D יכול לשפר רמות אבץ בחולים שעוברים דיאליזה.
  • שומן- נחוץ לספיגת הוויטמין.

אינטראקציות עם תרופות

משפיעות על המטאבוליזם של הוויטמין:

  • anabolic, androgenic, steroids, corticosteroids
  • phenytoin (Dilantin), fosphenytoin (Cerebyx
  • phenobarbitol (Luminal), carbamazepine (Tegretol), and rifampin (Rimactane).
  • cholestyramine (Questran), colestipol (Colestid), orlistat (Xenical).

תרופות המונעות את ספיגת הוויטמין:

mineral oil, and the fat substitute Olestra

מונעות פעילות האנזים:

Ketoconazol

תרופות אנטי פטרייתיות ברמה המטבולית הפעיל של ויטמין D

Antacid תרופות סותרות חומצה

ממחקרים עולה כי למחסור בוויטמין D השלכות מרחיקות לכת על בריאותנו מעבר למחלת הרככת ולאוסטיאופורוזיס. ישנה עדות ליצור פאראקריני של הוויטמין הפעיל. הוויטמין בצורה הפעילה מווסת כ-200 גנים.

חשיבות הוויטמין למניעת מחלות

הריון והתפתחות העובר והילוד

רמות ויטמין D אצל האישה ההרה תשפיע על התפתחות העובר ועל התינוק בתקופת ההנקה. חסר בויטמין D בתקופות אלו גורם להפרעות מטבוליות, ירידה במינרליזציה של העצם, הפרעה בגדילה, עיוות העצם, רככת ועליה בסיכון לשברים.

קיים קשר ישיר בין משקל ילוד נמוך וחסר בויטמין D אצל האם במשך ההיריון. רמות נמוכות של ויטמין D, גורמות להפרעה בצמיחת הרחם, וללחץ דם גבוה הגורמים ללידה מוקדמת ולסיכון למשקל ילוד נמוך. חסר בויטמין D באשה הרה בטרימסטר השני יגרום להתפתחות לקויה של הלבלב, גורם סיכון לסוכרת מסוג 1 בילוד, חסר בויטמין D בתקופת ההיריון גורם לפגיעה בשיניים בקרב פגים .

אוסטאופורוזיס ושברים

מחלה מולטיפקטוריאלית הנגרמת ממחסור בוויטמין D, ירידה בספיגת הסידן, עליה בהפרשת PTH מבלוטת התריס וכתוצאה מכך, עליה בתהליך ספיגת העצם המביא לעליה בסיכון לשברים בעצמות.

ממחקרים קליניים עולה כי נטילה יומית של ויטמין D במינון של 700 יחב"ל ליום האטה את הירידה בצפיפות עצם הירך ועמוד השדרה ואת הסיכון לשברים במבוגרים. מתן 400 יחב"ל ליום ויטמין D במשך שנתיים, העלה את רמות 25dho בסרום 35ב ננומול לליטר, צפיפות עצם הירך עלתה כדי 6.2% והפרשת PTH ירדה. ויטמין D חשוב לא פחות מסידן לבריאות העצמות. בכדי לשמור על מסת עצם תקינה יש צורך במינרלים שונים, בעיקר סידן והן בוויטמין D.

שינויים במבנה העצמות

רככת - מחסור חמור בוויטמין D, בתינוקות ובילדים, גורם לירידה במינרליזציה של העצם שנמצאת בתהליך גדילה ומתבטא ברככת.

אוסטאומלציה, אוסטאופורוזיס- במבוגרים העצם נמצאת במצב של שחלוף תמידי, מחסור בויטמין D גורם לירידה מתקדמת במינרליזציה של העצם.

במחקר קליני, מתן 800 יחב"ל ויטמין D ו- 1,200 מ"ג סידן ליום במשך 3 חודשים, העלה את חוזק העצם והפחית את הסיכון לנפילות בכ - %50, בהשוואה למתן סידן בלבד.

איבוד שמיעה

במבוגרים, עקב עליה בחללים שנוצרים בעצם השמיעה באוזן הפנימית. תוספת של ויטמין D שיפרה את מצב איבוד השמיעה.

כאבי שרירים ועצמות

במחקר בקרב חולים הסובלים מכאבים שמקורם במערכת השריר והשלד התגלה כי ל-39% מהנבדקים היו רמות נמוכות של ויטמין D בסרום.

סרטן

לויטמין D תפקיד חשוב בבקרת גנים שמשתתפים בתהליכי גדילת התאים, התמיינות (דיפרנציאציה) ושגשוג (פרוליפרציה). טיפול בוויטמין D גרם לעיכוב גדילת התאים הסרטניים, בעיקר שד, קולון ופרוסטטה. נמצא מתאם הפוך בין רמות גבוהות של ויטמין D והסיכון לפתח סרטן שלפוחית השתן, שד, מעי, ושט, שחלות, רחם, ערמונית, כליה.

במחקר שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה- סאן-דייגו ושממצאיו יתפרסמו בגיליון פברואר 2006 במגזין הרפואי Health Public Of Journal American נמצא כי צריכת 1000 יחב"ל ויטמין D ליום עשויה להפחית משמעותית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס, השד והשחלות.

פרופ' Garland חוקר מאוניברסיטת קליפורניה, המתמחה רפואה מונעת, מוסיף ואומר כי נכון להיום לא קיים רכיב נוסף, כמו הוויטמין D, אשר יש ביכולתו למנוע את מחלות הסרטן השונות. הוא אף מחדד סוגיה זו על ידי השוואת יעילותו של ויטמין D למניעת סרטן לקשר הישיר שבין עישון וסרטן ריאות. כמו כן טוען הפרופסור כי נכון להיום המזון שאנו צורכים לא מכיל מספיק ויטמין D ולכן לא מאפשר הגעה למינונים רצויים של רכיב זה.

מחלות אוטואימוניות

במחקרים נצפתה ההשפעה המועילה של המטבוליט הפעיל של ויטמין D לטיפול במחלות אוטואימוניות מסוג סוכרת type1 טרשת נפוצה, דלקת פרקים, טרשת עורקים, זאבת (לופוס) ופיברומיאלגיה. נשים שנטלו 400 יחב"ל ליום ויטמין D, היו 40%ב פחות בסיכון לפתח MS מנשים שלא נטלו את הוויטמין.

סוכרת

לרמות נמוכות של ויטמין D בסרום השפעה על הסינתזה והפרשת הורמון האינסולין מתאי ביתא בלבלב וסיכוי לפתח עמידות לאינסולין. רמה נמוכה של 25dho בסרום (מתחת 20-ל נ"ג/מ"ל) קשורה בתנגודת לאינסולין ובתסמונת מטבולית.

לחץ דם גבוה

נטילת ויטמין D3 הפחיתה רמות לחץ דם בחולים. למערכת רנין- אנגיוטנסין חשיבות רבה ברגולציה של לחץ דם ומאזן אלקטרוליטים. מחקרים קליניים הראו יחס הפוך בין רמות ויטמין D3 ,לחץ דם ופעילות רנין.

כשל לבבי

נמצא קשר ישיר בין רמות נמוכות של 25dho בסרום בקרב חולים עם מחלת לב. נמצא קשר משמעותי בין חסר בוויטמין לחומרת הסימפטומים. החוקרים סבורים כי רמות נמוכות של הוויטמין עלולים להביא לשינויים ברמות של סידן בשריר הלב ולהפרעה בתפקודו לכווץ הלב ,בחולי CHF.

השמנה

השמנה מקושרת לחסר בוויטמין D. נמצא קשר הפוך בין רמות 25 dho בסרום ו - bmi. ממחקרים עולה כי ויטמין D, מפחית את הפרשת ההורמון לפטין שמיוצר על ידי תאי השומן ומעורב בבקרת משקל הגוף. משקל גבוה ורקמת שומן עבה לוכדת את הוויטמין בצורה הלא פעילה שלו ומונעת יצור פעיל שלו.

PMS

מחקרים הראו כי צריכת סידן וויטמין D מפחיתה את הופעת תסמונת PMS ואת עוצמת הסימפטומים.

בריאות השיניים

מחלת חניכיים, מחלת דלקת כרונית עם סיכון לנשירת שיניים. ממחקרים עולה הקשר בין רמות נמוכות של dho25 בסרום ומחלת חניכיים, בקרב אוכלוסיית גברים ונשים מעל גיל 50. ממחקר בנשים שנטלו סידן וויטמין D למניעת אוסטיאופורוזיס נמצאה השפעה מועילה על הפחתה בסיכון לנשירת שיניים.

עייפות ודיכאון

נמצא קשר בין רמות נמוכות של ויטמין D בסרום ,לעייפות כרונית ולדיכאון עונתי. טיפול בוויטמין D הביא לשיפור ניכר בסולם מדדי דיכאון, עם עליה ברמות של 25dho בסרום. מחלות מערכת הנשימה, טוברקולוזיס, קשורה בירידה ברמות DHO52 בסרום. ויטמין D יגרום לחיזוק פעילות המקרופגים של מערכת החיסון כנגד הבקטריה.

במידה ויש לכם הארות, הערות או סתם מילה טובה, היכנסו לצור קשר ושתפו אותנו!