התמודדות עם בעיות משקל בילדים

השמנה ותת משקל בילדים מהווים את 2 הקצוות הקיצוניים בציר המשקל. בניגוד לעבר, כיום לצערנו, הגענו למצב בו מרבית הילדים כבר אינם בעלי משקל גוף תקין (הנחשב לבריא יותר) והם נמצאים באחד מקצוות ציר ההשמנה. במאמר זה, נסקור את בעיית ההשמנה/תת משקל בילדים ונציע דרכים להתמודדות עם הבעיה.

תוכן הענינים

• מבוא
• התמודדות עם השמנת יתר בילדים
• התמודדות עם תת משקל בילדים
• חשוב לדעת!
• להלן הנחיות ה American Heart Association לתזונת ילדים:

בשנים האחרונות הפכה השמנת ילדים לתופעה רחבה ורבת משמעות בהיבט הבריאותי, החברתי והרגשי. עם העלייה באיכות החיים בעולם המערבי בעשורים האחרונים, עלתה גם שכיחות השמנת היתר בכלל ובהשמנת ילדים בפרט. הסיבות העיקריות לכך הן: הרגלי תזונה לקויים, תזונה עשירה בג'אנק פוד, בחטיפים ובממתקים (המגדילה את מאגרי השומן בגוף) ואורח חיים שהפך ליושבני יותר ופחות פעיל.

להשמנת יתר בילדים חשיבות חברתית עליונה לאור העובדה שהסיכוי של ילד שמן להיהפך למבוגר שמן גדול פי 6-7 לעומת ילד רזה. כמו כן, חשוב לזכור כי בהיבט הרגשי, ילדים בעלי משקל עודף חווים עלבונות ולעג, סובלים מדימוי עצמי נמוך ומתקשים בשיעורי ספורט ו/או במציאת בגדים המתאימים לגילם. חוויות אלה גורמות לילד להימנע מפעילות גופנית, הוא נשאר יותר בבית ומרבה לאכול. על ידי כך הוא נכנס למעגל קסם שלילי, דבר שמקבע ואף מחריף את הבעיה. האכילה הופכת לא רק לאמצעי להזנת הגוף אלא כאמצעי לפיצוי רגשי (התמודדות עם רגשות כגון, עצב, תסכול, עצבנות וכד'), לפיצוי במצבי שעמום ולאמצעי תגמול (אכילה כפרס על התנהגות, הישג וכד').

כיום קיימות מסגרות רבות המטפלות בהשמנת ילדים. שיטת הטיפול המומלצות כוללות צוות רב תחומי (רופא, דיאטנית, פסיכולוג, עובדת סוציאלית ומדריך כושר) מכוונות למסגרת ולסביבה הקרובה של הילד, כשההורים משמשים מודל לחיקוי ומקור לסמכות בנושא. עד גיל ההתבגרות לא מומלץ לתת לילד את ההרגשה שהוא בדיאטה, אלא על המשפחה לאמץ אורח חיים בריא יותר (הטיפול מתמקד יותר בהורים). בתחילת גיל ההתבגרות ניתן להתחיל בטיפול משפחתי המשלב את ההורים ואת הילדים בטיפול בבעיית ההשמנה. בגיל 15-16, ניתן לתת לילד יותר אחריות על תוכנית התזונה והפעילות שלו, כאשר תפקיד ההורים בשלב זה הוא יותר לתמוך ולעזור.

בצד השני של הסקאלה ישנם את הילדים הסובלים מתת משקל או ילדים בסיכון לתת משקל. הדבר עשוי להיות נורמלי, במיוחד אם ילדכם גדל ומתפתח באופן נורמלי, התזונה שלו בריאה והוא פעיל ואנרגטי. יחד עם זאת, תת משקל עשוי להיות סימן לבעיה ולכן מומלץ לערוך בדיקות רפואיות, בעיקר אם ילדכם אינו עולה במשקל או לאחרונה הוא ירד במשקל, הוא משלשל ו/או מקיא, אין לו תיאבון, התזונה שלו לקויה או שאין לו אנרגיות.

תת משקל בילדים עשוי להוות סימן להפרעות אכילה, בעיקר אם הילדים שלכם מודאגים יתר על המידה מכך שהם צריכים לרדת במשקל, יש להם דימוי גופני נמוך, הם עוסקים באופן מוגזם בפעילות גופנית, מחזור הווסת שלהן הפסיק (בנערות מתבגרות) או במידה והם משתמשים בחומרים משלשלים, מקיאים ו/או עוסקים בפעילות גופנית בצורה אובססיבית כדי לרדת במשקל. במקרה זה, מומלץ כי תפנו לגורם רפואי מתאים לאבחון ופתרון הבעיה.

• הקפידו על צריכה קלורית מספקת, שתאפשר גדילה נורמלית ותקינה ואזנו אותה ע"י פעילות גופנית יומיומית.
• בצעו פעילות גופנית בכל יום במשך 60 דקות לפחות. הפעילות עשויה להיות משחק נמרץ, רכיבה על אופנים/רולר-בליידס, או חוג ספורט כלשהו. גם הליכה עם הכלב נחשבת!
• אכלו מדי יום (עדיף בכל ארוחה) ירקות טריים/קפואים.
• צמצמו באופן משמעותי את צריכת הרטבים עתירי השומן: רוטב אלף האיים, רוטב אלפרדו, רטבים 'מוקרמים' למיניהם ואף קטשופ (המכיל כמות לא מבוטלת של סוכר).
• הפחיתו את השימוש בסוכר, כולל ממשקאות מתוקים ומיצים (גם מיצי פירות).
• בבישול באפייה, העדיפו להשתמש בשמן צמחי (המומלצים ביותר- שמן קנולה ושמן זית) על פני מרגרינה או חמאה.
• הקפידו למדוד את גודל המנה הנאכלת. המדידות יבוצעו ע"י כלי מידה סטנדרטיים: כוס, כף וכפית. (שימו לב: המנה הרשומה על אריזת הקורנפלקס למשל, היא כוס. נסו למדוד על מנת לקבל הערכה של הכמות הנאכלת).
• אכלו יותר דגים (מכל הסוגים).
• הורידו את העור מהעוף טרם הבישול וכמובן טרם האכילה (העור מכיל כמויות גדולות של שומן).
• בחרו חלקי בשר רזים, כגון בשר עוף, הודו (בעיקר חזה). גם בבשר בקר יש חלקים רזים. בקשו אותם מהקצב.
• קנו לחם ודגני בוקר מדגנים מלאים. שימו לב שעל התווית מצוין כי מדובר בדגנים מלאים.
• אכלו יותר קטניות וטופו.
• הפחיתו את השימוש במלח, באבקות מרק, במזון מקופסאות שימורים ובמזונות מעובדים.