פוריות והמחזור החודשי

הגוף מכין עצמו להריון במחזוריות של כל חודש. ישנו מחזור שחלתי ומחזור רחמי המתרחשים בד בבד ובסיומם (כאשר לא חל הריון) מופיע הדימום הווסתי המגיע בממוצע כל 28 ימים, כאשר 14 יום לפני הופעת הדימום הווסתי, יופיע הביוץ-"חלון ההזדמנויות" להתרחשות הריון. פוריות והמחזור החודשי
מאת: ורד שומרוני.
תאריך פרסום: 31/10/2009

תוכן הענינים

מבוא

הגוף מכין עצמו להריון במחזוריות של כל חודש. ישנו מחזור שחלתי ומחזור רחמי המתרחשים בד בבד ובסיומם (כאשר לא חל הריון) מופיע הדימום הווסתי המגיע בממוצע כל 28 ימים, כאשר 14 יום לפני הופעת הדימום הווסתי, יופיע הביוץ-"חלון ההזדמנויות" להתרחשות הריון.

מחזור שחלתי

בשחלה, הזקיק מתחיל להתפתח ומפריש את ההורמון הנשי- אסטרוגן. כמו כן, מן בלוטת יותרת המוח (ההיפופיזה) מופרש הורמון המין LH ורמתו מגיעה לשיא בערך ביום ה-14 למחזור-מבחינת השחלה זה האיתות שצריך להתחיל בביוץ. לכן, מרגע שריכוז ה-LH בדם נמצא בשיאו, תוך 12 שעות בדיוק! יחל הביוץ אשר יתבטא בביצית אחת בד"כ, בשלה, שחורגת מן הזקיק בשחלה, יוצאת החוצה ו"נתפשת" ע"י החצוצרה.

הביצית נכנסת לחצוצרה. המפגש הראשוני בין הזרע לביצית יתרחש בד"כ בחצוצרה, שם, במידה וחלה הפריה, הם יתאחדו לתא אחד- "זיגוטה" אשר ינדוד אל הרחם (במידה ולא חלה הפריה, הביצית תנדוד לבד אל הרחם).

לאחר הביוץ, הזקיק ללא הביצית הופך ל- "גופיף צהוב" אשר מפריש 2 הורמונים- אסטרוגן ופרוגסטרון.

במידה ואין הריון, הגופיף הצהוב מתנוון, מופסקת הפרשת ההורמונים לעיל, רירית הרחם נושרת ומופיע הדימום הווסתי.

מחזור רחמי

במקביל למחזור השחלתי, בזמן הבשלת הביצית בשחלה, מתרחשים שינויים בתוך הרחם, במטרה לקלוט את העובר, באם תתרחש הפריה. כאמור, בתחילת המחזור השחלתי-נוצר זקיק אשר מתחיל להפריש אסטרוגן. לאחר הביוץ, הזקיק הופך ל-"גופיף הצהוב" וממשיך להפריש אסטרוגן.

כתוצאה מהפרשת האסטרוגן-רירית הרחם הופכת לשכבה ספוגית העשירה בכלי דם, הניזונה מהאסטרוגן ומשגשגת. שלב זה נקרא: "שלב השגשוג".

בנוסף, הורמון הפרוגסטרון (אף הוא מופרש מהשחלה) גורם לרירית הרחם ליצור שלפוחיות המכילות נוזל בתוכן. השלפוחיות ישמשו מזון לעובר בימיו הראשונים ברחם. שלב זה נקרא: "שלב ההפרשה" ומתרחש מן הביוץ ועד סוף המחזור.

במידה ואין הריון, תיפסק הפרשת ההורמונים-פרוגסטרון ואסטרוגן, כתוצאה מכך, השכבה הספוגית תהפוך לנמק, תתקלף ותקרוס. כאן יופיע הדימום הווסתי.

ישנם גורמים רבים אשר מפריעים לקיום התהליך לעיל ומביאים לבעיות פריון וקשיים בכניסה להריון.

אמינוריאה = חסר בדימום ווסתי:

  • אמינוריאה ראשונית - מעולם לא היה דימום ווסתי
  • אמינוריאה שניונית - בעבר היה דימום ווסתי, כרגע - אין

אוליגומנוריאה:

  • מצב בו יש פגיעה ואי-סדירות במחזור החודשי

אמינוריאה ראשונית

לדה/נערה שלא קיבלה ווסת עד גיל 17. סיבות אפשריות ל-אמינוריאה ראשונית:

  • מבנה אנטומי של קרום הבתולין- הקרום שלם ואין בו את אותם "חרירים" מהם יוצא הדימום החוצה. מבחינת המחזור-הכל תקין. כלומר, ישנו כל התהליך עד לשלב הדימום הווסתי (שהריי המחזור החודשי זהו תהליך המשתרע על-פני כל החודש, ואילו הווסת היא רק אחד השלבים בו), הדימום לא מתרחש, "נתקע" בקרום הבתולין ונספג חזרה אל הגוף.

    סימפטומים: כאבי בטן, אי-נוחות.

    טיפול: בעזרת טלסקופ חותכים (יותר נכון מחוררים) את קרום הבתולין ויוצרים חריצים.

  • תסמונות גנטיות
    • חסר ב-רחם - רחם שלא התפתח, נשאר ברמה עוברית, ניוונית. לאישה זו יש שחלות, יש ביוץ כל חודש, אך הביצית טיילה בחלל הבטן ולא היתה חצוצרה שתקבל אותה (שהריי חצוצרה היא חלק מהרחם).

        סימנים חיצוניים:
      מבחינה חיצונית לא יהיו סימנים המרמזים על הבעיה. לאישה זו אין מחזור רחמי, אך יש לה מחזור שחלתי ולכן סימני המין המשניים מפותחים והיא נראית נשית.

        טיפול:
      מאחר ולאישה זו יש ביציות, היא תוכל להביא ילדים בעזרת אם פונדקאית.

    • תסמונת טרנר – מסיבה גנטית השחלות אינן מכילות ביציות מפותחות, בד"כ.

      סימנים חיצוניים: הילדה נראית צעירה מגילה, לא נשית, נמוכה, צנומה, ללא סימני התפתחות מיניים מאחר ואין לה מחזור שחלתי, אין את הורמוני המין המשניים.

      טיפול: מתן הורמונים לשיפור המראה. אצל 80% מהלוקות בתסמונת הזאת אין שחלות והן תוכלנה להיכנס להריון ע"י תרומת ביציות ובטיפולי הפריית מבחנה.

    • תסמונת קלמן – רמות הורמוני המין: LH ,FSH נמוכות. לא מופרש הורמון האסטרוגן.

      סימנים חיצוניים: מבחינה חיצונית הילדה תיראה כמו בתסמונת טרנר.

      טיפול: מתן הורמונים: LH, ו-FSH יפתור לחלוטין את בעיית הפריון.

אמינוריאה שניונית

מצב בו אין דימום ווסתי במשך 3 תקופות מחזור (המחזור נמשך בממוצע-28 יום, 28X3 ימים ללא דימום ווסתי).

סיבות אפשריות:

  • הריון.
  • מנופאוזה – כניסת האשה לגיל המעבר.
  • מתח ומחלות נפשיות.

    דוגמא למתח נפשי: אנורקסיה הנפוצה מאוד בגיל ההתבגרות. אנורקסיה-מבחינת הגוף זה סטרס רציני מאוד-קיים חוסר במשאבים חיוניים לגוף, הגוף מפרק שומנים כדי לספק אנרגיה הדרושה לתאים וכתגובה נוצר מצב של אמנוריאה שניונית (אגב, אנורקטית הנוטלת גלולות תקבל ווסת כרגיל).

    • מחלות נפשיות כדיכאון קליני ועוד, אף הן גורמות לשיבוש ואי סדירות במחזור החודשי.
  • גידול מסוג פרולקטינומה - זהו גידול של בלוטת יותרת-המוח (היפופיזה), אשר מייצר בין היתר, את ההורמון: פרולקטין. הגידול יביא לייצור עודף של פרולקטין וכתוצאה מכך, תהיה הפרעה בייצור ההורמונים: LH ו- FSH בבלוטת יותרת-המוח. פעילותם של LH ו- FSH על השחלות חשובה ביותר להופעת מחזור סדיר.
  • טיפול: טיפול תרופתי להורדת רמת הפרולקטין, לרוב לרמה הנורמלית ונפתרת בעיית הפוריות.

אוליגומנוראה

מצב בו יש פגיעה ואי-סדירות במחזור החודשי (מחזור חודשי סדיר יתבטא ב-ווסת המתרחשת בממוצע כל 28-35 ימים).

סיבות אפשריות:

  • P.C.O.D – תסמונת השחלות הפוליציסטיות- זאת הסיבה השכיחה ביותר לאי-סדירות במחזור ובאה לידי ביטוי אצל 10-20% מכלל הנשים. מדובר בשחלה אשר מכילה,בכל רגע נתון, מס' רב של ציסטות (ציסטה=שלפוחית, איזושהי מסגרת קרומית המכילה בתוכה נוזל מימי) או של זקיקים. אין וויסות תקין של הורמון המין LH, כתוצאה מכך, תהיה הפרשה גדולה מידיי של ההורמון. אצל נשים אלו יש רמה גבוהה של הורמונים אנדרוגיניים וזה יתבטא בסממנים חיצוניים אשר יסבו את תשומת לבו של הגניקולוג: שומן יתר (או בנשים אשר עושות דיאטה: נטיה להשמנה),שיעור ואקנה. אבחון יבוצע ע"י בדיקת אולטרא סאונד.

    סימפטומים: בד"כ נשים אלו לא חשות בתסמינים מיוחדים, רק לעיתים נדירות יכול להיות סיבוך-אחת הציסטות גדלה ותגרום לכאבי בטן חזקים אשר יביאו את האשה למיון. טיפול במקרה זה: שאיבת הנוזל החוצה.

    בעיקרון אין בעיה עם כניסה להריון, אך ייתכן עיכוב, מאחר והמחזור החודשי אינו סדיר וזה יתבטא בביוצים אשר לא יתרחשו באופן סדיר, מידי חודש.

    טיפול: במקרים בהם האישה לא מעוניינת להכנס להריון - נטילת גלולות למניעת הריון מביאה להסדרת כל המערכת.

    במקרים בהם האשה מעוניינת להכנס להריון – נטילת כדורים המשרים ביוץ.

  • שרירן=מיומה- גידול שפיר בחלק השרירי של הרחם, הגידול הזה גורם לקשיים בכניסה להריון, וכן,במקרה של הריון, קיים קושי בשימור ההריון ברחם ולכן הריונות בנשים אלו נוטים להסתיים בהפלות. הגידול זה ממוקם בשריר הרחם. הוא שפיר, אינו פורץ מן האזור ואינו שולח גרורות. גידול מסוג זה נשאר שפיר ולא ייהפך לסרטני.הוא ניזון מהורמון האסטרוגן.

    על אף שהגידול נשאר ברחם, יש בעייתיות עם הגדילה שלו, הוא יכול להגיע למימדים עצומים ולגרום לשינוי אנטומי של הרחם, כתוצאה מכך, יופעל לחץ על הרירית וייווצר חלל קטן אשר יגרום לעיוות הרחם.

    כל האזור מחייב שגשוג וקריעה של כלי דם. כלי הדם האלה,רק עתה נוצרו ולכן הם נוטים לפגיעה/קרעים שיבואו לידי ביטוי בדימומים קשים שיחדרו אל חלל הבטן והחוצה (לא רק בזמן הווסת) וכן בכאבי בטן. כתוצאה מכך, יווצר קושי בכניסה להריון. כמו כן, בזמן הריון ישנו ריכוז גבוה של הורמון האסטרוגן המשמש כחומר "דלק" וגורם לשגשוגו וגדילתו של השרירן, מה שמקשה על שימור ההריון ברחם.

    סימפטומים: דימומים קשים ולא סדירים (לא רק בזמן הווסת) וכאבי בטן.

    טיפול: חשוב לזכור כי מדובר בגידול שפיר אשר לא ייהפך לממאיר ולכן אופן הטיפול ייקבע בהתאם לסימפטומים ולמקרה הספציפי:

    • השגחה – במקרים בהם האשה אינה סובלת מסימפטומים קשים (כאבי בטן,דימומים) ואינה מעוניינת להיכנס להריון, משאירים את הגידול, אך האשה תהיה במעקב מתמיד אחר התפתחותו.
    • ניתוח להסרת הגידול – במקרים בהם האשה מעוניינת להיכנס להריון, מבצעים ניתוח להסרת הגידול וכך הרחם נשאר פונקציונאלי,עם יכולת תפקודית רגילה. אך כמו בכל ניתוח, עשוי להיות סיבוך- תיתכן פגיעה ברחם אשר תיגרום לדימומים שיתגלו רק לאחר הניתוח. כמו כן, בנשים אלו ישנה נטיה לפתח שוב את הגידול מן הסוג הזה ולכן האישה תהיה במעקב.
    • כריתת רחם – ניתוח לכריתת רחם יביא לפתרון סופי ומוחלט של הבעיה. בניתוח מוציאים את הרחם באופן מדוייק, צורבים את כלי הדם הראשיים וכך מונעים סיבוכים כתוצאה מהניתוח. כמו כן, הגידול לא יחזור. החיסרון בשיטה זאת: אי-פוריות ולכן פיתרון זה מתאים לנשים אשר לא מעוניינות להיכנס להריון בהווה ובעתיד.
  • מצבי דחק קלים עד בינוניים בעוצמתם- (טיסה ארוכה, לחץ כתוצאה ממבחנים, דיאטה וכו'). כל אלה עשויים להביא לאי-סדירות במחזור.

הכנת הגוף לפני הריון

לפני הריון זה זמן מצוין להכין את הגוף ולהביאו למצב אופטימלי. תזונה נכונה והימנעות ממאכלים מזיקים, חומרים כימיים ,סמים, עישון ואלכוהול, תסייע בשמירה על בריאות האם והעובר, תמנע עליה חריגה במשקל וכן תפחית את הסיכון ל- רעלת הריון, סוכרת ועוד .

חשוב גם לבצע בדיקות דם כלליות ולהשלים חסרים תזונתיים. כמו כן, לפני הריון יש ליטול חומצה פולית-400 מק"ג (ובהמשך גם במהלך השליש הראשון והשני להריון).

במידה ויש לכם הארות, הערות או סתם מילה טובה, היכנסו לצור קשר ושתפו אותנו!